מאמרים

  • הארץ, TheMarker 02/03/2005

    מיהו מלבין הון - מניעת דיווח בנוגע לרכוש תמים נחשבת להלבנת הון / עו"ד יעל גרוסמן ועו"ד רוני בלקין

  •  

    מיהו מלבין הון

    מניעת דיווח בנוגע לרכוש תמים נחשבת להלבנת הון

     

    מאת: עו"ד יעל גרוסמן ועו"ד רוני בלקין

     

     

    חוק איסור הלבנת הון, שהכריז מלחמת חורמה בתופעה של הסתרת רווחי עבירה, עלול להביא, בשל לשונו הגורפת, לזילות ולטשטוש המושג "הלבנת הון".

     

    החוק מטיל חובות דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון, בקשר לכל פעולה כספית בסכום של 50,000 ש"ח ומעלה, שמבוצעת באמצעות בנק או מוסד פיננסי אחר.

     

    עפ"י נוסחו של החוק, מי שמבצע משיכה או הפקדה של סכום נמוך מ- 50,000 ש"ח, מתוך כוונה למנוע דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון, מבצע עבירה של הלבנת הון, וצפוי לעונש של עד 10 שנות מאסר, וכן לחילוט הכסף לטובת אוצר המדינה. אם מבצע הפעולה אינו נמצא בישראל, החוק מאפשר למדינה לחלט את הכסף בהליך אזרחי. לעונש זה צפוי גם מי שביצע משיכות או הפקדות של כספים כשרים, דהיינו רכוש שהושג  ביושר.

    גם אדם שפותח חשבון על שם אדם אחר, או אדם שפותח חשבון נאמנות מבלי לגלות לבנק את שם הנהנה, צפוי לעונש של עד 10 שנות מאסר, אם הדבר נעשה על מנת למנוע דיווח לרשות להלבנת הון.

     

    הפרקליטות מגישה כבר היום כתבי אישום חמורים כנגד מי שמפצל את משיכותיו או הפקדותיו, במטרה למנוע דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון. זאת בין אם עשה כן מסיבות אישיות (כמו רצון להגן על הפרטיות, הליך גירושין, או חשש מנושים), ובין אם פיצל  משיכות במטרה להסתיר רווחי עבירות חמורות. מוגשות גם בקשות לחילוט בהליך אזרחי של כספי תושבי חוץ שפיצלו משיכות או הפקדות. זאת, גם אם הכסף אינו קשור בדרך כלשהי לביצוע עבירה.

     

    כזכור, החוק חוקק כדי להילחם בעבריינות הכבדה. הוא חוקק כשהסתבר למחוקק, כי הענישה המוטלת על עבירות חמורות מסוג סחר בסמים, מימון טרור, סחר בנשים, הימורים וכד', אינה מספיקה כדי להרתיע עבריינים מביצוען. אז הוחלט להכות את העבריינים גם על-ידי התמקדות ברווחי העבירה, ולהענישם גם בשל הניסיון להסתיר רווחים אלה.

     

    בשל החשיבות שיחס המחוקק לאיסוף מידע על כל פעילות חריגה או חשודה בגופים פיננסיים, ודיווח על פעילות כזו לרשות לאיסור הלבנת הון, הוחלט לנקוט בענישה מרתיעה כנגד כל מי שמבקש לסכל את איסוף הנתונים, יהיו מניעיו אשר יהיו.

    אולם נוסח החוק דהיום יוצר תוצאה קשה. החוק יוצר זהות כמעט מוחלטת בין עבריין שמנסה להסתיר כספים שהרוויח כתוצאה מסרסרות, סמים וסחר בנשים, לבין אדם מן הישוב אשר מתוך שיקולים אחרים לחלוטין, שאין בינם ובין הלבנת הון ולא כלום, מבקש להימנע מדיווח על פעולות שבצע בכסף טהור, שאותו הרוויח ביושר.

     

    למצב דברים בלתי סביר זה מתייחס ביהמ"ש העליון בפסק דין שניתן לפני ימים אחדים בע"א 9796/03 (שם טוב). פסק הדין עוסק בחילוט אזרחי שהוטל על כספי תושבי ארה"ב, אשר הפקידו בחשבון בישראל סכום של קרוב  ל- 400,000 $ בעשר הפקדות, של כ- 40,000 $ כל אחת.  ביהמ"ש העליון מחליט לחלט 150,000 $ מתוך סכום זה, למרות שלא הוכח כי מקור הכספים בביצוע עבירה. אולם ביהמ"ש אינו מתעלם מן הבעייתיות שבחוק, וממליץ לתקנו בדרך של הקלה של ממש בענישה במקרים שבהם האדם פועל ברכוש כשר, שמקורו אינו בעבירה.

     

    אנו סבורות, בכל הכבוד, כי על המחוקק לפעול בדחיפות לביצועה של המלצה זו, וליצור אבחנה ממשית ביותר בענישה בין אדם הפועל כדי למנוע דיווח מהרשות לאיסור הלבנת הון במטרה להסתיר את ביצוען של עבירות פליליות חמורות, לבין אדם הפועל כדי למנוע דיווח מסיבות אחרות.

     

     

     

    ·                    הכותבות הן עורכות דין המתמחות בתחום הפלילי